אטאלנטה

אטאלנטה היא קבוצה מהעיר ברגמו בצפון איטליה, והצבעים שמאפיינים אותה הם כחול ושחור.
המועדון עצמו נוסד בשנת 1929,ובעשורים הראשונים הקבוצה עלתה וירדה ליגה מספר פעמים.
בשנת 1963 הגיע ההישג הכי גדול של אטאלנטה עד כה, כאשר הקבוצה זכתה בגביע האיטלקי.
בשנות ה-80 וה-90 גם באירופה החלו לשים לב לאטאלנטה.
זאת מאחר והקבוצה הגיעה לחצי גמר גביע המחזיקות בעונת 1988 ולרבע גמר גביע אופ"א בעונת 1991.
בין השמות הגדולים ביותר ששיחקו במועדון אפשר למצוא את שני חלוצים.
פיליפו אינזאגי, שלאחר מכן כיכב במדי יובנטוס ומילאן.
הוא גם ככל הנראה מוביל את כמות הפעמים בהן הוא נתפס בעמדת נבדל.
החלוץ המוכר השני הוא כריסטיאן ויירי.
בעונת 2019 אטאלנטה רשמה שיא נוסף.
היא סיימה במקום השלישי ועלתה בפעם הראשונה בתולדות המועדון לטורניר ליגת האלופות.
זו לא הייתה הפעם האחרונה של אטאלנטה בליגת האלופות.
מאז היא נחשבת לקבוצה שלא כדאי למהר ולזלזל בה.

אטאלנטה משחקת באצטדיון אצטדיון גיוויס שנבנה בשנת 1928.
רק לפני כמה שנים, האצטדיון נראה ישן ומוזנח.
כל מי שצפה באטאלנטה בליגת האלופות בטח זוכר את היציע העלוב שמאחורי אחד השערים.
המקום שבו אוהדי היריבה נאלצו לעמוד כי פשוט לא היו בו מושבים נורמליים.
אבל בשנים החלו עבודות שיפוץ מקיפות שבמהלכן נבנו יציעים חדשים, מודרניים ומרשימים בהחלט.
כך שכיום אצטדיון גוויס הוא אחד המתקנים המתקדמים בכדורגל האיטלקי.

אטאלנטה – הקשר הישראלי

קודם לכן ציינו כי אחד ההישגים של הקבוצה היה כשזו הגיעה לחצי גמר גביע אירופה למחזיקות גביע בשנת 1988.
באותו מפגש היא פגשה את מכלן הבלגית, ומי כיכב דאז במכלן? נכון, אלי אוחנה.
החלוץ הישראלי כבש את אחד השערים במשחק הראשון בו מכלן ניצחה 2-1.
היכולת שהפגין הרשימה מאוד את האיטלקים, ובסיום אותה עונה אטאלנטה הציעה למכלן מיליון וחצי דולר תמורת אוחנה.
היום זה אולי נשמע סכום מצחיק, אבל אז היה מדובר בהון עתק.
בכל אופן, אוחנה לא היה מנוסה במשאים ומתנים, והיה שם גם איזה סיבוך עם ענייני סוכנים, דבר שהוביל לכך שמכלן הקפיצה את המחיר של אוחנה לכדי 4.2 מיליון דולר והעסקה נפלה.

איך טל בנין נכנס לתמונה של אטאלנטה?

כך אוחנה ראה את החלום האיטלקי שלו נעלם, כאשר פספס את ההזדמנות להיכנס להיסטוריה כשחקן הישראלי הראשון בסרייה א'.
מי היה השחקן הזה? טל בנין, שמספר שנים לאחר מכן חתם בברשייה, שהיא היריבה
הגדולה ביותר של אטאלנטה.
ברשייה ממוקמת רק כ-54 ק"מ מברגמו, והדרבי הזה שנקרא דרבי לומברדיה, נחשב לאחד המותחים באיטליה.
רק חבל שבשנים הקרובות לא נראה את הדרבי הזה, מדוע?
כי ברשייה ירדה לסרייה ג', בעקבות קשיים פיננסיים.

איך רוני רוזנטל נכנס לתמונה של אטאלנטה?

אגב, אם כבר שחקנים ישראלים באיטליה, שנה אחרי פרשת אוחנה ואטאלנטה, גם רוני רוזנטל כמעט חתם בקבוצה איטלקית, באודינזה.
העסקה כבר הייתה די סגורה, אבל אז הופיעו כתובות אנטישמיות ליד האצטדיון של הקבוצה.
באודינזה לא רצו להסתבך עם האולטראס של הקבוצה, לכן הם הודיעו שיש לרוזנטל בעיה בגב וירדו מהעסקה.

אטאלנטה – כיצד מגיעים אל האצטדיון

ברכב

אם אתם מתכננים להגיע לאצטדיון גוויס ברכב, הדרך הנוחה ביותר היא לעלות על כביש המהיר A4 ולצאת ביציאה Bergamo.
משם ממשיכים לפי השילוט לכיוון מרכז העיר ו-Valli di Bergamo.

חנייה

ליד האצטדיון יש חניון מסודר, ובמהלך השיפוצים האחרונים נוספו מקומות חניה נוספים.
ככל ששעת המשחק מתקרבת, הרשות המקומית סוגרות את הרחובות סביב האצטדיון לתנועה פרטית ומשאירות אותם פתוחים רק לתחבורה ציבורית.

רכבת

אם הגעתם לתחנת הרכבת המרכזית של ברגמו Bergamo Centrale, תוכלו
לעלות קו הרכבת חשמלית שנקרא T1.
לאחר מכן תרדו בתחנת Negrisoli, זו ממוקמת מרחק הליכה של 10 דקות מהאצטדיון.

אוטובוס

האופציה הנוחה יותר מהרכבת החשמלית היא פשוט לעלות על אוטובוס.
אם אתם בתחנת הרכבת המרכזית של ברגמו, קפצו על קו 9 של חברת ATB.
הוא ייקח אתכם ישירות לכיוון האצטדיון.
הקו הזה יוצא כל כמה דקות, והנסיעה לאצטדיון אורכת בין 10 ל- 15 דקות, תלוי בתנועה.
תרדו בתחנה ליד האצטדיון, שנקראית Piazzale Olimpiade או Giulio Cesare, מרחק הליכה של מספר דקות ממנו.

אטאלנטה – סיורים באצטדיון

נכון להיום אין סיורים לאוהדים באצטדיון גוויס.
אולי לאחר שהאצטדיון עבר שיפוץ רציני, יחשבו שם להתקדם לכיוון סיורים.

אטאלנטה – בתי מלון בסמוך לאצטדיון

Hotel Excelsior San Marco – בית המלון הזה ממוקם כ-15 דקות הליכה מהאצטדיון.
אגב, מהמלון הזה תוכלו גם להשקיף על העיר העתיקה.
Petronilla – בית מלון קטן ונעים בלב העיר התחתית.
אם תשאלו אותנו, הוא גם מתאים לזוגות שמגיעים לברגמו כחלק מטיול רומנטי.
Relais San Lorenzo – בית המלון הזה ממוקם בצמוד לעיר העליונה, עדיין במרחק קצר מהאצטדיון.

היכן שותים ואוכלים

פאבים

Bar Bettineschi Bocciodromo – מרחק הליכה של 3 דקות מהאצטדיון.
Fuorigioco – הבר הזה ממוקם ברחוב לזרטו, במרחק של 150 מטר מהאצטדיון.

מסעדות

Mandorlacchio – מתחשק לכם גלידה טובה? בכל זאת איטליה.
אז זו מוקמת ב-Viale Giulio Cesare , ממש מול אצטדיון גוויס, מעבר לרחוב.
לאחר השיפוץ הנרחב שעבר האצטדיון וכל מה שמסביב, ישנו גם מתחם מסחרי גדול. בין היתר הוא כולל דוכני מזון.
כרגע אפשר למצוא שם את בורגר קינג, America Graffiti ו-NIMA Sushi.

בילויים ותיירות מעבר לכדורגל

ברגמו היא הרבה מעבר לעיר של כדורגל, אלא מדובר גם בעיירה יפה ומקסימה.
בכל זאת היא ממוקדת למרגלות האלפים הברגמסקים ואתם יכולים לתאר לעצמכם את הנוף מסביב. ירוק בקיץ ושלג בחורף, כשברקע רכס האלפים המרהיב.
אבל לא רק טבע עוצר נשימה יש בברגמו.
אתם תראו שם רחובות ציוריים, כנסיות ומבנים היסטוריים מרשימים.
מה עוד צריך לדעת לפני שאנחנו מציינים אתרים כאלה ואחרים?
העיר ברגמו מחולקת ל-2 חלקים, בדומה לבודפשט ההונגרית.
יש את העיר העליונה, שהיא עיר עתיקה שמוקפת בחומות מימי ביניים.
ויש את העיר תחתונה.
מצד אחד תמצאו בה המון בתי קפה ויופי של מסעדות רומנטיות. מצד שני בניינים מעוצבים מהמאה 19 וה-20.
רוצים ליהנות מהעיר העליונה והתחתונה גם יחד? אין שום בעיה.
תעלו על הרכבל, זו חוויה שאסור לפספס.
מאחר ואפשר להתרשם מהנופים, כאשר הוא למעשה מחבר בין שני חלקי העיר.

תתפלאו לגלות, אבל יש כמה אתרים שווים שנמצאים במרחק הליכה מהאצטדיון.
Accademia Carrara – זהו מוזיאון לאמנות איטלקית קלאסית שממוקם מרחק של 600 מטר מהאצטדיון.
Parco Suardi – מדובר בפארק ירוק ונעים לטיול רגוע, מרחק 800 מטר מהאצטדיון.
Piazza Vecchia – כיכר ציורית בעיר העליונה, עם מבנים מתקופת הרנסנס.
רכבל לעיר העליונה – זו חוויה שלא כדאי לכם לפספס.
כך תוכלו להתרשם מהנופים המרהיבים של העיר ברגמו, וכאמור יש מה לראות.